<h1>העיטור הלכ' מילה ח"ד</h1>
<h2>דף כז.</h2>
המל את הגרים אומר על המילה והמברך אומר אשר קב"ו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה [חקות] שמים וארץ וגו' בא"י כורת הברית. המל את העבדים אומר על המילה המברך אומר אשר קב"ו למול את העבדים ולהטיף מהן וכו'. ומאן דמהיל גר או עבד גדול מכסה ערוותן ומברך על המילה והדר מהיל וכי מתפח (יבמות מ"ז:) מטבלינן ליה בתלתא ביממא "וכי סליק" [עי' פסחים ז': בעלייתו אומר וכו'] מברך על הטבילה ורבוותאי קמאי מוקמי לה בטבילת גר אבל שאר חייבי טבילות מברכין מקמי טבילה דהא אמרינן (עי' בפסחים ז': בפיר"ח וברי"ף) נדה קוצה לה חלה ומחייבה לברוכי. ותמיה לן היכי מדמה לה לנדה דהא זבין וזבות נדות ויולדות רשאין לקרות בתורה הלכך (מברכין) נדה מברכת. ומסתב' לן דבעלי קריין דעלמא למ"ד דאסור בתורה אסור בברכה מברכין בתר טבילה, והכי מוכח בתרומות (פ"א מ"ו) דתנן ה' לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה האלם והשכור וערום וסומא ובעל קרי ירושלמי אלם וערום ובעל קרי מפני הברכה, שמעינן מהא דבעל קרי אינו רשאי לברך לפני הטבילה. והא דתנן (פסחים ז':) בעלייתו אומר על הטבילה בבעל קרי מיתוקמא אבל זבין וזבות נדות ויולדות מותרין לברך. ומר רב עמרם ומר רב צמח שדרו ממתיבתא התם כמה דאפשר לברוכי בטהרה מברך וטפי עדיף דאפשר לאלתר טביל ומברך אבל לענין תפלה וברהמ"ז א"א לבטולי כל יומי דטומאה הלכך ב"ק ומשמש מטתו ונדה מתפללין ומברכין בהפרשת חלה. ולסברא דידהו ברכת נטילת ידים לאחר (טבילה) נטילה וכ"כ ר' שמואל אבן גמוע בשם רב אלפסי ה"מ מקמי דבטלי לטבילותא אבל האידנא נהוג עלמא כהני תלת (סבי וכו') ובעלי קריין מותרין בד"ת (ברכות כ"ב.) וכי היכי דבד"ת מותרין ה"נ מותרין בברכות דקי"ל כר"י דאמר עשאן כהלכות דרך ארץ אבל רבינו האי אמר בד"ת מותר בברכות אסור ומנהג ישראל שאין בעל קרי מתפלל עד שיטבול ירושלמי בפ' יוה"כ (יומא פ"ח ה"א) אסור באכילה ובשתיה כו' [ברחיצה] אסור בתשמיש המטה לא כ"ש תפתר קודם שתיקן עזרא טבילת קריין או במקום שנהגו שלא לטבול ש"מ במנהגא תליא מילתא ואנן לא נהגינן מפני הצינה.
